Our God and God of our ancestors:
Dew, precious dew, unto Your land forlorn,
Pour out our blessing in Your exultation,
To strengthen us with ample wine and corn,
And give Your chosen city safe foundation
In dew.
Dew, precious dew, the good year’s crown, we await,
That earth in pride and glory may be fruited,
And that the city once so desolate
Into a gleaming crown may be transmuted
By dew.
Dew, precious dew, let fall upon the land;
From heaven’s treasury be this accorded;
So shall the darkness by a beam be spanned,
The faithful of Your vineyard be rewarded
With dew.
Dew, precious dew to make the mountains sweet,
The savor of Your excellence recalling.
Deliver us from exile, we entreat,
So we may sing Your praises, softly falling
As dew.
Dew, precious dew, our granaries to fill,
And all our youthful excesses pardon.
Beloved God, uplift us at Your will
And make us as a richly watered garden
With dew.
Dew, precious dew, that we our harvest reap,
And guard our fatted flocks and herds from leanness.
Behold our people follow You like sheep,
And look to You to give the earth her greenness
With dew.
You are Adonai our God
who causes the wind to blow and the dew to fall.
For a blessing, not for a curse, Amen.
For life, not for death, Amen.
For abundance, not for famine, Amen.
:אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ
טַל תֵּן לִִרְצּות אַרְצָךְ
שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ
רוב דָגָן וְתִירושׁ בְּהַפְרִיצָךְ
קומֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ
:בְּטַל
טַל צַוֵּה שָׁנָה טובָה וּמְעֻטֶרֶת
פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאון וּלְתִפְאֶרֶת
עִיר כְּסֻּכָּה נותֶרֶת
שימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת
:בְּטַל
טַל נופֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה
מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שבְּעֵנוּ בְרָכָה
לְהָאִיר מִתּוךְ חֲשֵׁכָה
כַּנָה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה
:בְּטַל
טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים
טְעֵם בִּמְאודֶךָ מֻבְחָרִים
חֲנוּנֶיךָ חַלֵץ מִמַסְגֵרִים
זִמְרָה נַנְעִים וְקול נָרִים
בְּטַל:
טַל וָשובַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ
הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ
דוד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ
גַּן רָוֶה שימֵנוּ
:בְּטַל
טַל בּו תְבָרֵךְ מָזון
בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזון
אֲיֻמָה אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצּאן
אָנָא תָּפֵק לָהּ רָצון
:בְּטַל
שָׁאַתָּה הוּא ה’ אֱלהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמורִיד הַטָּל
:לִבְרָכָה וְלא לִקְלָלָה. אמן
:לְחַיִּים וְלא לַמָּוֶת. אמן
:לְשובַע וְלא לְרָזון. אמן
Leave a reply